# מחקר עומק מקיף שהונח החודש על שולחנו של יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, צפן בתוכו מסקנה לא מעודדת: המיצוב שלו הוא משמעותית שמאלה מהמקום שבו התחיל את הקריירה ובעיקר - מהמקום שבו נמצאים כמיליון וחצי מצביעים: המרכז. הסיבות לכך רבות. למשל, העובדה שבשנה הראשונה של האופוזיציה לא הייתה מפלגת שמאל נוכחת בשיח כי העבודה הייתה דרך קבע מתחת לאחוז החסימה דחקה לשם את לפיד בעל כורחו. לא תרם גם השדה הצפוף מי* ליש עתיד, עם ליברמן ובנט.
את תהליך ההתמרכזות־מחדש החל לפיד, כדרכו, בשקדנות ובעקביות: הוא כתב מאמר תגובה לקלמן ליבסקינד שבו בידל את עצמו מהשמאל הציוני, אחר כך תדרך את ראשי המטות של מפלגתו. אבל צדיקים מחקרם נעשה בידי אחרים. וכך, במחי תשובה אחת לשאלה אחת בראיון אחד העניק יאיר גולן ללפיד את ההתמרכזות שביקש: מעולם לא היה קל יותר להסביר את ההבדל בין יאיר ויאיר: אחד חושב שאנחנו הורגים תינוקות כתחביב, השני לא.
התבטאות גולן, ועוד יותר מזה ההתנפלות המהירה עליו מצד כל שותפיו־לכאורה, מדגישה את ההבדל על ההבדל העיקרי בין שני המחנות שיתמודדו בבחירות: האחד מתפקד כשבט פרוע אמנם אבל בהנהגת צ׳יף אחד. השני הוא שבט קניבלים שאוכלים זה את זה – לא גוש אלא אוסף מפלגות ללא תיאום אסטרטגי, ולרוב - גם לא טקטי. עדיין אפשרי לנצח כך - לראיה קמפיין 2021 שהסתיים בממשלת לפיד־בנט - אבל זה מקשה מאוד.
התבטאות גולן מחדדת משהו שעדיין לא ברור דיו לרוב השחקנים. היריב של נתניהו בבחירות הקרובות הוא יאיר גולן, לא כי הוא מועמד לראשות הממשלה אלא כי הוא הדמון החדש בקרב בוחרי הי*, גם אלה המתלבטים שממש לא מתחשק להם להצביע שוב לליכוד. עיסוק בו, על התבטאויותיו לגבי הדתיים־לאומיים וחיילי צה"ל, הוא המשרוקית הגדולה שבה ינשוף נתניהו כדי להשיב את בוחריו הביתה.
הקמפיין מי* יעסוק רובו ביו"ר "הדמוקרטים". נפתלי בנט יצטרך מתישהו להשיב על השאלה: האם יאיר גולן הוא שותף לגיטימי וחבר בקבינט שתקים? אם ישיב בשלילה, יאבד את בוחרי האופוזיציה. אם ישיב בחיוב, יאבד את הי*. אם יתחייב, ובכן - לא בטוח שהתחייבות של בנט עם מי לשבת ועם מי לא נהנית מאמינות יוצאת דופן לאור ניסיון העבר. הבחירות הקרובות יהיו, בין היתר, גם משאל עם על הגולן.
(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)
