השבוע ראינו איך נראה בית משפט במדינה דמוקרטית - בזמן שהמחאה עדיין בשירות האליטה

איזה כאוס היה השבוע בבית המשפט העליון. צעקות, מהומה, מאבטחים מוציאים משפחות שכולות. אבל עם כל הכבוד, צעקות ומהומות באולם בית המשפט ראינו בער. מה שהופתענו לראות זה את הדמוקרטיה. הרי מה כבר ביקשנו? כל מה שאמרו על הביזיון שהיה השבוע - נכון. רק שהערפל הזה הסתיר מאיתנו שלרגע ראינו בהיכל בית המשפט את מה שביקשנו לראות כל השנים - מורכבות, גיוון, דעות שונות. השבוע בחזית הדרומית, נוה דרומי מראה מה קורה שנותנים קולות לעוד שופטים. לא במקום. רק כדי שיהיה סוג של איזון. זה מה שקרה עם בג"ץ דוד זיני. יכול להיות שבשאלה משפטית אחרת הם יחשבו אחרת. אבל הנקודה היא שככה נראה בית משפט במדינה דמוקרטית. יש ספר חוקים, לא ספר רעיונות, תחושות או משאלות לב של שופטים ויועצים משפטיים. וכשאהרון ברק מציע לסגור את משפט נתניהו, ושהאחרון יוותר על החיים הפוליטיים אפשר לחשוב שזה כי הוא רוצה לאחות את הקרע בעם. או - שמה שמפריע לו זה שגם הוא יודע שלבֿית המשפט העליון הסתננה הדמוקרטיה. ואם שופטי העליון פותחים לה את הדלת – יודעים מה זה יכול לעשות לאקטיביזם השיפוטי?