היעלמותה של פרופ' יערי: תזכורת לסכנות שבמחלה שתוקפת הורינו

ביום ראשון השבוע, בשעה 13:20, אבדו עקבותיה של פרופ' נורית יערי, בת 78, חוקרת תיאטרון בכירה ופרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב. היא נראתה לאחרונה בצהרי היום, כשהיא לבושה שמלת ג'ינס כחולה, ללא טלפון וללא משקפיים - אף שראייתה לקויה - כשיצאה מבית החולים איכילוב בתל אביב. גובהה 1.65 מטר, מבנה גופה מלא ושיערה כהה. המשטרה פרסמה קריאה דחופה לכל היודע דבר על מקום הימצאה, לפנות למוקד 100. רק כעבור יום-יומיים הותר לפרסום כי היא לוקה בדמנציה, וההודעה עודכנה בהתאם. התקבלו דיווחים שהיא נצפתה ביום שני בשדרות בן גוריון בקריית אונו, אך גם לאחר שלושה ימים של חיפושים - היא טרם אותרה. המקרה של יערי הוא לא ייחודי. מדי יום בישראל נעלמים קשישים רבים, שחלקם סובלים מדמנציה ואינם מסוגלים לשוב הביתה בכוחות עצמם. מדובר בתופעה מוכרת ומדאיגה - אך כזו שניתן למנוע, באמצעות מודעות, השגחה וטכנולוגיה פשוטה. למה זה קורה? שיטוט בקרב חולי דמנציה הוא תופעה שכיחה. היא נובעת מבלבול, חוסר התמצאות במרחב, תחושת אי-שקט פנימית או רצון "לחזור הביתה" גם כשהם כבר שם. רבים יוצאים מהבית מבלי להבין לאן הם הולכים, ולעיתים מוצאים את עצמם באזורים לא מוכרים וללא יכולת לחזור - מצב שעלול להסתיים באסון.