בני משפחתה של ההרוגה בתאונת הדרכים בב"ש טוענים לרשלנות

אחיה ואחיותיה של יפית מדר, שנהרגה מפגיעת רכב בבאר שבע, קמו לפני ימים ספורים מהשבעה. כעת, הם יוצאים למלחמה על צדק לאחותם, טוענים לרשלנות של מי מגורמי הרפואה שהיו מעורבים בטיפול בה - ומביעים תסכול רב מכך שהנהג הפוגע, צעיר בן 17 וחצי, הורשה לצאת לחו"ל על מנת להשתתף במשלחת של בית ספרו לפולין: "איך ייתכן שאדם שגורם למוות בתאונה רק לפני שבוע אינו נושא באחריות, וממשיך את חייו כרגיל?". אנהאל, אחותה של יפית, נהגה במכונית בעת התאונה. "היינו באופקים, ובצומת של הגרנד קניון המשכנו ישר בירוק", היא משחזרת בשיחה עם וואלה שבע. "הנהג הפוגע היה בכיוון ההפוך, פנה שמאלה באדום, ופשוט נכנס בי חזיתית. הוא פגע בצד שלי, והרכב התחיל להסתובב. הפגיעה של יפית כנראה נגרמה מהסיבובים של הרכב, כי החגורה ננעלה ממש חזק. זה מה שאנחנו מניחים". "כשהרכב נעצר, איבדתי הכרה למשך עשר שניות בערך, לא באמת הייתי מחוברת, וכשהתעוררתי כל הרכב העלה עשן, והפחד היחיד שלי היה שנעלה באש. מהר חילצתי את עצמי, וקראתי לאנשים שיחלצו את אחותי. בדיעבד הבנתי שלא היה צריך לעשות את זה, אבל חששתי שנישרף בפנים. היא הגיבה, אבל לא דיברה - יותר נאנחה מכאבים. כשהאנשים הוציאו אותה מהרכב, השכיבו אותה על המדרכה, והאמבולנס הגיע מאוד מהר. גם הכבאות, המשטרה, כולם הגיעו מהר, תוך שניות". "הם מפנים את יפית, מעלים אותה למיטה של מד"א, ואני עוד לא מבינה שהיא נפגעה בכזו חומרה. גם לא הבנתי שהרכב נפגע בצורה כזו, כל כך הרבה דברים שהבנתי רק אחרי שעיבדתי את הסיטואציה. היו שני אמבולנסים, לבן וצהוב (ניידת טיפול נמרץ, ע"א). הלבן היה לדעתי למי שנכנס בנו, כי הם היו פצועים קל, ואותה העלו ישר לאמבולנס הצהוב. אמרו לנו לעלות אליו ביחד, והם הגדירו את המצב שלה בינוני. אני חושבת שדיברו על דימום פנימי כבר באמבולנס, אבל לא כל כך הייתי איתם כי הייתי בשיחה עם אחותי אושרית". "ב-23:50 אחותי התקשרה אליי שהן עשו תאונת דרכים וכבר עלו לאמבולנס", משחזרת אושרית. "בחצות יצאתי מהבית, אנהאל אמרה שהם כבר הגיעו לבית החולים, ובערך אחרי 25 דקות הגעתי לסורוקה - יפית הייתה כבר בחדר הטראומה. לקראת 00:50 היא נכנסה ל-CT, ובערך ב-1:20 היא יצאה מה-CT ישר לניתוח. הם היו ממש הרבה זמן בניתוח, הוציאו אותה ואמרו שהיא איבדה כמויות של דם, ואז שמו אותה בטיפול נמרץ. אחרי שעה הוציאו אותה שוב לניתוח, וכשהרופא בא לעדכן אותנו הוא אמר שהכל בסדר. הוציאו אותה שוב לטיפול נמרץ, ואז הוציאו אותה לניתוח שלישי. הרופא אמר 'המצב השתפר, אבל יש תקופת החלמה מאוד ארוכה'. לא עברו 10 דקות, והרופאים יצאו בלחץ, הם היו חיוורים, לבנים, ואמרו לנו לבוא איתם. אני הולכת איתם לחדר המשפחות, וכבר אמרתי שזה הסוף. ואז הרופא אמר 'תראו, פתחנו את הבטן, ואין מה לעשות - הכל הפך להיות נמק'. וזהו. ועכשיו נחכה עד שהיא תנשום את נשימתה האחרונה. אני חושבת שהפדיחה הייתה בניתוח הראשון". בני המשפחה מנסים להבין מה קרה מרגע התאונה ועד שמותה של יפית נקבע - האם מד"א העריכו הערכת חסר של חומרת מצבה, אולי בגלל שחולצה על ידי עוברי אורח, ובכך הטעו את בית החולים? האם בית החולים עודכן על ידי הצוותים שהיא סובלת מדימום פנימי? "ממה שאני יודעת, מד"א הודיעו שיש לה דימום פנימי", אומרת אושרית. "בסוף הרופא צריך להחליט אם לעבור בדיקה של חדר טראומה וניתוח, או להטיס אותה ישר לניתוח. דימום פנימי זה דקות זהב, שחייב לטפל באותו רגע. היה פה סוג של רשלנות".