זה היה אי שם בשנות התשעים של המאה שעברה, כאשר בהיכל הספורט ביד אליהו התמודדו מכבי והפועל בדרבי התל אביבי. גור שלף הוחלף, כמדומני, בדרק שארפ, ולפתע שם לב השדרן שעל הפרקט נשארו עשרה שחקנים זרים - כולם אמריקניים, איש מהם לא נולד בארץ, בטח לא בתל אביב - במה שאמור להיות התמודדות רגשית מותחת על הבכורה בעיר העברית הראשונה.
תחושה דומה אופפת אותי כעת למראה הקילוח הגובר של קריאות בי* לנשיא ארצות הברית להטיל "סנקציות משתקות" על ראשי המחאה, על היועמ"שית ועל אדריכלי ה״דיפ־סטייט״. מוביל הקו, אולי ההוגה שלו, הוא פרופסור משה כהן אליה, השמאלני המתפכח של הפטריוטים בערוץ 14. את העמדות הישנות זנח, אבל את הפרקטיקות ייבא לי*. ההיגיון שלו, כמו של רוב חבריו כמעט בכל נושא: אל תהיה פיינשמעקר. הרי את הסנקציות הבינלאומיות על צו 9, על מתנחלים ואלה שכמעט הוטלו על סמוטריץ' ובן גביר, יזמו ישראלים. הם הדליקו את ממשל ביידן כדי להכריע את הוויכוח פה. "מכיוון שאני שמאלני במקור אני מא* שכאשר נותנים לי אגרוף תחזיר שניים", כתב השבוע, והוסיף: "להם הכי חשובה הויזה לאמריקה".
כהן אליה הוא דובר רהוט במיוחד. אילון מאסק כבר מהדהד אותו, ובצמרת בישראל משתעשעים ברעיון ומדליפים התבטאויות מזועזעות של טראמפ מהקשיים הבירוקרטיים והמשפטיים שבהם נתקל נתניהו בארץ. זה אפילו לא יהיה תקדים: אך לפני שבוע הטיל ממשל טראמפ סנקציות אישיות חריפות על נשיאת ארגנטינה לשעבר, כריסטינה קירשנר. קטן עליהם לחסום את חשבון הבנק של גלי בהרב־מיארה.
בחיים כמו בכדורסל, מי שמביא שחקן חיזוק לא מא* בנוער המקומי, לא מא* ברוב, מבקש לאכוף את רצונו על אזרחי המדינה באמצעות מיקור חוץ. זה היה פאתטי, נלעג ועלוב לראות את שלטי "ביידן תציל אותנו" מונפים בהפגנות הקפלניסטים, וזה עלוב, נלעג ופאתטי לשמוע את קריאות "טראמפ תציל אותנו" מחוגי הי* הישראלי. ההתמכרות של אגפים באופוזיציה לכסף זר והשפעה זרה עוד ניתנים להבנה בגלל כישלונם ארוך השנים בשכנוע הציבור הישראלי. אבל מה התירוץ של הי* לאקט כה פחדני בסגנון "חכה חכה, אבא שלי ירביץ לך"?
שלא לדבר על המוסר. כיוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובלוס בשעתם, שרבים על הבכורה בירושלים ומזמינים את פומפיוס הרומאי לסייע, כך ההתנהגות הכה יהודית של הלשנה לפריץ תוביל לפגיעה חמורה בריבונות, וכל זה בשם ריבונות העם. רוצים להילחם בדיפ סטייט? בבקשה. אבל לא באמצעות הדיפ שטייטעל.
(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)
